בצידי הדרך 2 טיול 4, הר פקיעין, עין חותם, נחל כזיב
עדיין לא חם כל כך כפי שהבטיחו החזאים, אבל יש סימנים שזה יקרה בהמשך היום : שמים בהירים והאויר לא ממש זז. מתחילים לטפס מזרחה בערוץ הואדי לכיוון הר פקיעין, הדרך עדיין קצת בוצית וסימנים של מים בחלקים הסלעיים של הערוץ.
עצירה ראשונה משלבת היכרות עם חיפושית שחרחרה עם בטן ארוכה, רפואנית, כך שמה דומני, סקירה היסטורית ראשונית על הישוב פקיעין שבו שוכנים בשלווה יחסית, אלה בצד אלה, בני ארבע הדתות, נוצרים, מוסלמים, יהודים ודרוזים, וטעימה מהמיתוסים ומהאגדות המלווים את פקיעין ואת קדושיה.
ממשיכים במעלה הר פקיעין, הדרך שבחלקה סלולה ובחלקה בוצית, מתפתלת בינות מטעי זיתים שנראים מגודרים ומטופחים.
עצירה נוספת והורדת תרמילים, ואנו יוצאים אל תוך הסבך בכיוון מערת הנטיפים המובטחת וההוטה המסתורית.
"לשתות מים ולקחת פנסים" מורה גלעד, ואנו מצייתים.
מפלסים את דרכנו למערה ומגיעים עדיה, יש שנכנסים ויש שמוותרים, מי מרתיעתו ממקומות סגורים ומי מחמת העובדה שהירידה כרוכה בהתפלשות מסויימת בבוץ.
המערה עצמה נחמדה אם כי לא גדולה במיוחד, הנטיפים והזקיפים לא רבים. בישראל כמו בישראל, העניין די קטן ולא מרשים כמו בבית שמש או במערות נטיפים שראיתי בצרפת או בארה"ב. גם כן אין תאורה ושבילים, אבל זה אולי דווקא יתרון.
מכאן מתחיל מבצע אקספלורציה אמיתי : חיפוש הסימון האדום המוביל להוטה. חבורת חלוצים יוצאת ומגששת אחר הסימונים המטושטשים בלב הסבך, ואנו אחריהם. החיפוש-גישוש מסתיים בסופו של דבר בהצלחה, ואנו עומדים על שפתה של ההוטה האמורה.
"פירוש המילה "הוטה" בערבית היא לוויתן והן נקראות כך מכיוון שהבקע באדמה דומה ללוע של לוויתן.
ההוטה נוצרת כאשר מי גשמים מחלחלים דרך סלע הגיר וממיסים חלל ההולך וגדל עד להיווצרות מערה. בשלב מסוים התקרה קורסת ונוצר הפתח. בארץ קיימים הוטות בעיקר באזור הר מירון." (כך לפי דר' מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע).
ההוטה נוצרת כאשר מי גשמים מחלחלים דרך סלע הגיר וממיסים חלל ההולך וגדל עד להיווצרות מערה. בשלב מסוים התקרה קורסת ונוצר הפתח. בארץ קיימים הוטות בעיקר באזור הר מירון." (כך לפי דר' מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע).
גלעד מתעכב על תהליך היווצרות ההוטה, סוקר את ההוטות הנמצאות באיזור, הסיפורים שקשורים בגילויין וסיפורים הקשורים בהן (חיילים תורכיים שנזרקו לתוכן, משלחות גילוי מערות שירדו לחקור את עומקן וכיו"ב) ואנחנו יוצאים בדרך חזרה למערום התרמילים ולסרג'יו שנשאר לשמור עליו יחד עם החלק הנשי של משפחת בן צבי.
מכאן ממשיכים בכיוון כללי צפון, לכיוון נחל כזיב, ובדרך עוצרים לארוחת צהריים לאורה של השמש החמימה.
עם בטן מלאה וזחיחות מסויימת הנלווית מטבע הדברים למצב שכזה, אנו מתחילים לגלוש צפונה לכיוון נחל כזיב, עוברים בחירבת חותם, חוצים טרסות המעידות על חקלאות רבת שנים באיזור ומגיעים לעין חותם הנמצא סמוך לאפיקו של הכזיב דנן ושאינו מכזיב כלל וכלל בשפע המים הזורמים בו בימים אלה.
אין ספק שעין חותם היא אחת מפינות החמד הבולטות באיזור, עם כמה נקודות נביעה הזורמות אל תוך בריכות מלבניות, והכל ירוק ונחמד ומשובב, אלא שאת השמחה למראה פינת החמד משביתה במעט כמות האשפה הפזורה במקום, אות לפיקניקים של בני הסביבה שאינם טורחים לנקות אחריהם יתר על המידה. אלא שלא אלמנים בני ישראל, ישמעאל ונבי שועייב : גלעד שצפה את הרע מבעוד מועד מחלק שקיות פלסטיק לכל דורש, והחבורה מסתערת על תפזורת הזבל ומנקה ככל שניתן. נו, נזדמנה לידינו מצווה, יופי.
ממשיכים מכאן צפונה ואח"כ מערבה באפיקו של נחל כזיב, שכאמור זורם בעוז, עוצרים לכמה דקות בעין זבול (מקור השם קשור לנבי סבלאן, מקדושי הדרוזים, הוא זבולון בן יעקב לפי גירסת מקורותינו) ומחכימים מפי גלעד בעוד פרטים מהמסורת הדרוזית, היסטוריה ומיתוס.
הדרך עד לנקודת הסיום צמודה לאפיק הנחל הזורם מערבה ואח"כ צפונה, השמש כבר מתחילה להנמיך והאויר שהיה נעים כל היום מתחיל להצטנן. הפרות הרועות לאורך הנחל, צופות בנו באדישות שיש בה קורטוב, כך נדמה לי, של תמיהה והרמת גבה. האוטובוס וארקדי מחכים לנו למרגלות המושב אלקוש, צמוד לגשר הישן. כוס תה מהתרמוס, עוגיות, תמרים ואגוזים, ויאללה, הביתה.
תודה לאיתן מלוונו הנאמן, לגלעד, לארקדי הנהג ולסרג'יו המאבטחובש.
תודה לכם על החברה הנעימה.
כל התמונות שצילמתי נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/avial111/24#
כל התמונות שצילמה אראלה יואל נמצאות ב- https://picasaweb.google.com/avial111/2402#תודה אמה.
סרט הוידאו שצילם איתן נמצא ב- http://www.youtube.com/watch?v=bYyVcETdZb8
תודה איתן.
להתראות !
אבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה