הפוגה קצרה בגשם, מבטיח ומקיים החזאי, אבל קור כלבים מובהק מקבל את פני המשכימים קום ופניהם הנגבה. מצטרפים לאוטובוס במסמיה ונוכחים לראות שמספר הנאספים מושפע (כנראה) ממזג האויר והוא קטן מכרגיל, רק כ-20 אמיץ ואמיצה במניין כולל. איתן מלוונו משכבר בחר הפעם בקבוצה המתחרה (מיטיבי לכת שמטיילים היום בנחל ברק ובוורדית) ואנו מקבלים במקומו את דוד המסביר לנו פנים ועוד כמה דברים. יש גם חובש, אוֹרי, ונהג עוזי, וגם מדריך כמובן, אלדד מיודענו. כשמדרימים ועוצרים לקפה בדימונה, מגלים שהקור המקפיא הגיע גם לכאן. מחבקים את הקפה החם ומתחבאים מהקור בין קירותיו של ה-yellow המקומי.
ממשיכים מזרחה על כביש 25, ומתארגנים להליכה ליד מצד תמר. כל מי שהתלבט בחמימות האוטובוס איזה לבוש כדאי לקחת להליכה, מבין די מהר שלא יזיק אם ניקח איזה מעילצ'יק או כובע לדרך, מה שבטוח. מתחילים לצעוד מערבה לכיוון נחל צפית, לא רע להתחיל את היום בעלייה, שנתחמם קצת, טוב, לא יותר מדי עם רוח כזאת. עצירה ראשונה על הגבעה המשקיפה על המצד, קצת רקע היסטורי וגיאוגרפי, הצצה למזללת שבלולים של קוצנים וממשיכים לכיוון נחל צפית. יורדים אל אפיקו של הנחל ואחר פונים צפונה לכיוון עין צפית, שהוא מעין גֵב-מעיין שכרגע די רדוד ומלא ירוקת.
 |
| קוצן היה פה ואכל שבלולים |
 |
| עין צפית |
 |
| שפירית עם גילגול חסר |
אלדד מוצא נשל של שפירית ומתעכב על תהליך ההתבגרות המקוצר של השפירית. מטפסים אל מחוץ לנחל לכיוון מערב-דרום מערב ואח"כ דרומה, על הקצה המזרחי של הר חצרה בדרך אל המכתש. העננים מתחילים להצטבר ואנו תוהים אם הגשם שפוקד, כך דוּוחנו, את הצפון, יגיע גם עדינו. מגיעים אל שפת המכתש הקטן, הידוע גם בכינויו מכתש חצרה, ולמרות הרוח המקפיאה שחודרת לעצמות, שותים בהנאה את הפנורמה המכתשית הנפרשת לרגלינו.
הסבר נוסף על מהות המכתש, אנטי-קלינה וסינקלינה, היווצרות הנחלים בסביבתו וכיווני זרימתם, מצלמים, מצטלמים ומתחילים לגלוש במורדו של מעלה חצרה. הירידה לא קלה, אך יש שכר למתאמצים : אבן החול הצבעונית שמצוייה בשפע גוונים וצורות בדרך אל תחתית המכתש ובקרקעיתו משכיחה חיש מהר את הקור ואת קשיי הירידה.
הגלישה מנקזת אותנו לאחד הנחלים מתוך מניפת הנחלים הפרושה בקרקעית המכתש והמצטרפת וזורמת כולה לעבר הפיתחה שבצידו המזרחי, היא "שער אשמדאי".
מתעכבים עוד מעט כדי ללבן את סוגיית צבעוניות החול והדוגמאות הטבועות באבן החול, וממשיכים לכיוון "שער אשמדאי" האמור, העננים ממשיכים להצטופף ואף לטפטף מעט, ואנו אצים נחפזים כדי לפגוש את האוטובוס באיזור חניון הלילה, שהיה פעם מחצבת פוספטים והסימנים לכך ניכרים עד עצם היום הזה.
בחזרה אל חיקו החמים של האוטובוס, מילות פרידה של דוד ושל אלדד, יש אפילו תה חם ותמרים, עוגיות בטעם בית, והביתה, אל החורף הגשום אשר בצפון.
כל התמונות שצילמתי נמצאות ב-
https://picasaweb.google.com/avial111/205#.
https://picasaweb.google.com/avial111/205#
עוד תמונות שאמה צילמה בטיול קודם שערכה במכתש נמצאות ב-
https://picasaweb.google.com/avial111/ZfLDN#
תודה אמה !
https://picasaweb.google.com/avial111/ZfLDN#
תודה אמה !
להתראות !
אבי
