 |
| יורדים לראות כלניות ליד מנחת מגידו |
סוף סוף יום נאה אחרי כמה ימים רצופים של חורף אמיתי. עוד לא ממש חם, אבל השמש זורחת, האויר צלול והאדמה רטובה, מה שמבטיח עתיד קצת בוצי להיום.
 |
| כלנית עם קורי שינה |
עדיין בלי גלעד אבל כבר עם איתן, המבוגר האחראי, ויפתח החובש, עוצרים לביקור בחלקת הכלניות הצמודה לנמל התעופה הבינלאומי של מגידו, קצת ערפל ושפע של כלניות מהמשפחה הסגולה והלבנה, מהווים פתיחה נחמדה ליום הצפוי לנו. עוד עצירה בפונדק הדרכים המצ'וקמק של בית השיטה, קפה, שרותים ויאללה, צפונה, אל מנחמיה ודרכה אל תחילת המסלול, יער לוי אשכול אשר למרגלות מצפה אלות.
 |
| תדריך ביער לוי אשכול, תחילת מסלול |
מתחילים לטפס מערבה, כשבדרך מתעכבים כדי להציץ בדובון הקורים השורץ כאן במושבות גדולות, להתוודע אל המרווה הריחנית שעפצים תלויים עליה כמעין אגוזים, לפגוש את הכלך שצומח כאן בהמוניו יחד עם כלניות, אדומות הפעם, שגם הן מצויות כאן בשפע מרשים.
 |
| דובוני קורים עסוקים |
 |
| כלך |
גלעד, בן דגניה במקור, מרחיב את היריעה אודות ההתיישבות הקיבוצית באיזור ובכלל, ראשיתה והמשכה, ומתעכב גם בעניינים גיאוגרפיים וגיאולוגיים, איך לא.
 |
| מרווה ריחנית ועפציה, זוכים לכבוד הראוי |
עוברים בעין אום זע'ת, מעיין שנובע מתוך צינור ברזל אל תוך אמבטיה, סטייל אמיתי.
 |
| עין אום זע'ת והאמבטיה |
ממשיכים במעלה ההר לכיוון מצפה אלות. מגיעים. הפסקת ארוחת בוקר, סקירה גיאוגרפית על כל הפנורמה המרהיבה הנשקפת כל מלוא העין. ומתחילים בגלישה לכיוון צפון. חדי עין מצליחים לראות את החרמון המושלג מבעד לאובך הקל, ממשיכים.
 |
| אלות בשלכת ופרות מהורהרות |
 |
| תצפית ממצפה אלות על צפון עמק הירדן |
 |
| יד לזכרו של חן כינרתי שנפל בלבנון |
גולשים לכיוון חורשת יעלה, חורשה של שיזפים עתיקים ומשורגים, אשר שמה, כך נאמר, קשור למיקומה של יעל, אשת חבר הקיני, בעת שקטעה את הקריירה הצבאית המרשימה של אדון סיסרא. גם פה יש מי שטועם ולועס, ויש שנחים או מאזינים לדברי תורה.
 |
| חורשת יעלה |
 |
| חורשת יעלה, כך במבט מבפנים |
הערוצון החלקלק מוביל אותנו לאפיקו של נחל יבנאל השופע זרימה, בוצי בגדותיו, ומשופע בשיחים שהפכו לעצים ואנו צועדים בהם כבתוך מנהרה אפלולית. עצירה נוספת מלווה בהסבר על תכונותיו של השיזף בעניין של ויסות היניקה אצל תינוקות וויסות הילודה אצל הולכי על ארבע למיניהם.
 |
| יורדים לכיוון נחל יבנאל, מימין, ממשיכי דרכו של הרבי נחמן והעדר הקטן |
 |
| נחל יבנאל |
חציית הנחל הופכת לעתים לחוויה קצת רטובה ובוצית לאחדים מאיתנו, אבל בסה"כ כל הסיפור אינו קשה במיוחד לאריות ותיקים שכמותנו.
 |
| חוצים את הנהר הגועש |
הירידה לכיוון אפיק הירדן מוליכה אותנו סמוך לשרידיה של טחנת סוכר שהיתה גם טחנת קמח מאוחר יותר, לפני שהפכה לשרידים. גלעד מרחיב שם את היריעה על אודות התוואי המשתנה של אפיק הירדן המוכתב ע"י הזרימה בעונות השונות, הצטברות של סחף ועוד גורמים.
 |
| פעם היתה כאן טחנת סוכר / קמח |
 |
| הגשר הישן של בית זרע |
חוצים את הגשר הישן שנבנה ע"י חברי בית זרע, משוטטים בינות לעצי התמר עד שמגיעים בסופו של דבר אל אום ג'וני, אתר ההתיישבות הראשון של דגניה, ושם אנחנו מתוודעים אל הסיפור ההיסטורי של דגניה וראשית התנועה הקיבוצית. באותה הזדמנות אנחנו מתוודעים אל משפחתו הסודית של גלעד : אשתו מיכל ובתו אוֹרי. סוף סוף נחשפו גם הן.
 |
| אום ג'וני |
 |
| אבו אוֹרי (וגם אמא שלה) |
קצת סטטיסטיקה : התחלנו ללכת בשעה 8:54 וסיימנו ב-16:20, הלכנו 10.9 ק"מ, נקודת הגובה הגבוהה ביותר היתה 295+ מ' מעל פני הים והנמוכה ביותר 213- מתחת לפני הים.
היה חביב ולא קשה, תענוג לפגוש את כולכם ואת גלעד.
סרטון מושקע שצילם וערך איתן נמצא ב- http://www.youtube.com/watch?v=-MLk2vv6nMw&feature=g-upl&context=G201fd41AUAAAAAAAAAA תודה איתן !
להתראות !
אבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה