זמר שיר לצפון מגולן עד (נחל) חרמון
ג'נראל שרון
(שחורי) נושאת את דברה לפני החיילים היוצאים לקרב האחרון (העונה), כבוד, כבוד.
איתן הקשוח מחלק מספרי ברזל.
יוצאים צפונה
ומלקטים בדרך מצטרפים נוספים, חלקם פנים לא מוכרות המשלימים את מכסת
הטיולים כיאות
למחזור אחרון. ברוכים המצטרפים.
חניה באלונים וממשיכים
צפונה.
מתארגנים להליכה
ליד בית העלמין של קיבוץ שניר, באוויר יש סימנים של יום חם למדי. לפני הגלישה
לאפיקו של הבניאס הוא נחל חרמון, מתצפתים על האפיק סבוך הצמחיה מלמעלה, עדיין לא
רואים מים, רק שומעים. ממול נשקף המפל של נחל פרע הנשפך לבניאס.
גולשים במורד בינות
לקני הסוף אל תוך האפיק, הצמחיה משתנה וגם האויר נהיה קצת קריר. רעש המים מתגבר
ככל שיורדים ומתקרבים לגעשו של הנחל.
חניה ראשונה על קו
המים על הטנק הסורי ההפוך שנותר כאן ממלחמת ששת הימים, גלעד נותן סקירה היסטורית
קצרה של האיזור, ישובים, טופוגרפיה, מלחמות, קרבות ומיתוסים, איזכור של אלי כהן
ואורי אילן, איש בעניינו, איש ותקופתו.
מטפסים מאתר הטנק
אל מחוץ לאפיק ע"מ ללכת לאורכו, מעט יותר גבוה, לכיוון מערב, דרום-מערב, ואחר
שוב גולשים אל תוך האפיק, אל הקרירות המוצלת והנעימה. עצירה נוספת והתעכבות על ענייני המים
האזוריים, מי מקבל מה וכמה.
הולכים לאורך האפיק,
בלי לטבול עדיין, וכל העת מלווה אותנו שאון המים השופעים השנה בלי עין הרע. עוד עצירה, ארוחת בוקר, יש מי שטובל טבילה
ראשונה (גלעד החלוץ,איך לא) ויוצאים מהערוץ ע"מ לפגוש את האוטובוס ולהתכונן
לקטע הרטוב.
בדרך פוגשים קצת
ילידים : חקלאי משאר ישוב שמכבד אותנו
במישמישים אורגניים מפרי גנו, וקיבוצניק מדן שמוציא את בתו הקטנה לפיקניק של יום
שישי בטרקטורון. חינוך זה חינוך.
השלמנו את ההכנות
לצליחה וגלשנו שוב האפיקה. שוב מקדם אותנו משב קריר של אוויר בצילו של הסבך, והפעם
אין מנוס מהרטבות רבתי, בדרך כלל עד גובה המותניים, אבל אין אחריות שבצעד הבא זה לא
יהיה עד צוואר ואף למעלה מזה. המים קרים למדי, אבל מתרגלים די מהר. יש ברירה ?
הזרימה חזקה ולעתים
סוחפת, הקרקע יציבה יחסית ודי נוח ללכת.
פה ושם יש נקודות בעייתיות, גזע עץ שתקוע בדרך, בורות נסתרים בקרקעית ושאר
מעקשים, אלא שהחבורה מגלה מיומנות סבירה למדי בהתגברות על המעקשים דנן, ויש גם מי שעוזר
ומושיט יד בעת הצורך.
שני המתעדים הבלתי
נלאים, הלא הם איתן ועבדכם הנאמן מסתייעים בפלאי הטכניקה ע"מ שגם ארוע
היסטורי זה לא יישאר בלתי מתועד : איתן
עוטף את מצלמתו, בין צילום לצילום, בשקיות מדוגמות ואטומות למים, ואני נעזר במצלמה חסינת נוזלים שהושאלה לי
ע"י אראלה יואל לצורך העניין.
נרטבנו, צפנו,
רעדנו, מיצינו. גלעד שולף קינוח לטיול
ולסדרה בצורת קטעים נבחרים מספר המסע של מרק טוויין בארץ הקודש במאה ה-19, קטעים
נחמדים בעליל המעוררים תיאבון לקרוא את הספר במלואו.
מוציאים קצת חצץ מהנעליים, והולכים לאורך האפיק,
מחוץ למים הפעם, דרומה לכיוון שדה נחמיה.
עצירה קטנה לחכות לכולם ליד הגדר של שדה נחמיה (יש גם מטע מישמיש על יד השער
שנסתיים קטיפו והחבר'ה בודקים. טעים, טעים), חוצים את הקיבוץ עד לכביש ולחניון, שם
מחכה לנו ירושלמי הקברניט הזועף. זרימת
המים כאן היא מתונה ואת קול געש המים מחליפה המולה של צהלות קייקיסטים, חבורת נוער
מן המגזר שבאה כאן ליום כיף, שמייח.
מי שזכר להביא
בגדים יבשים מחליף בזריזות ומתארגנים לתזוזה.
חניה אחרונה למסיבת
סיום צנועה בחניון נחל קדש, מלונים אבטיחים ומיני תרגימה נשלפים, מרימים כוסית
לחיים, מודים לגלעד (ולאלדד שלא נמצא כאן)
ויאללה, הביתה.
התמונות מהקטעים
היבשים נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/avial111/2603
התמונות מהקטע
הרטוב (באדיבות אראלה יואל שהשאילה לי את המצלמה העמידה) נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/avial111/2602
התמונות של אמה
קבקוב נמצאות ב-https://picasaweb.google.com/avial111/2604
הסרטון של איתן
נמצא ב-http://www.youtube.com/watch?v=h21CGd0aD2Y&list=UUOYaeZjYsEu8_G3VBwPJNWQ&index=1&feature=plcp
תודה למצלמות
ולמצלמים על תרומתם לאורך השנה, תודה לאיתן שלאט לאט מתגלים אצלו עוד כשרונות,
לגלעד ולאלדד, למקס החובש בדרכים, לנהגים ולכל צוות אסכולות, ולכולכם שהייתם, גם
השנה, חברה נעימה לטייל איתה,
להתראות בשבילים,
אבי
